יָג֤וּרוּ בָךְ֙ נִדָּחַ֔י מוֹאָ֛ב הֱוִי־סֵ֥תֶר לָ֖מוֹ מִפְּנֵ֣י שׁוֹדֵ֑ד כִּֽי־אָפֵ֤ס הַמֵּץ֙ כָּ֣לָה שֹׁ֔ד תַּ֥מּוּ רֹמֵ֖ס מִן־הָאָֽרֶץ׃ {ס}

יִתְיַתְבוּן בִּיךְ מְטַלְטְלֵי מַלְכוּת מוֹאָב הֲוֵי סִתְרָא לְהוֹן מִן קֳדָם בְּזוֹזִין אֲרֵי סַף מֵעַיָקָא אִשְׁתֵּיצֵי בְזָזָא סָפוּ כָּל דַהֲווֹ דָיְשִׁין מִן אַרְעָא:

יגורו. נדחי, דברי הנביא או השם בעבור כבוד ישראל:

מפני שודד. ששדד שומרון והוא מלך אשור:

כי וגו'. עוד יבוא עת שיאבד זה הנוגש ויכלה השוד:

המץ. תואר השם והוא יוצא, למען תמוצו (ישעיהו ס"ו י"א) כמותו:

תמו. מחנות רומס הוא מלך אשור:

יגורו וכו׳. אתה מואב הלא הנכון היה אשר נדחי עמי יגורו בארצך ותהיה סתר להם מפני השודד וכפל הדבר פעמים רבות לתפארת המליצה ולגודל התרעומת:

כי אפס המץ. ר״ל אם היית מסתירם היו יכולים עתה לחזור למקומם כי עתה אפס המוצץ דמם וכלה השודד אותם והרומס ארצם ספו תמו כי סנחריב ועמו נפלו סביב ירושלים:

יגורו. ידורו:

הוי. היה:

אפס. הוא כענין כליון:

המץ. מל׳ מציצה:

שוד. כמו שודד וכן המבליג שוד (עמוס ה):

תמו. מל׳ תם והשלמה:

רומס. ענין דריכת הרגל: