אַךְ־אֱוִלִים֙ שָׂ֣רֵי צֹ֔עַן חַכְמֵי֙ יֹעֲצֵ֣י פַרְעֹ֔ה עֵצָ֖ה נִבְעָרָ֑ה אֵ֚יךְ תֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֔ה בֶּן־חֲכָמִ֥ים אֲנִ֖י בֶּן־מַלְכֵי־קֶֽדֶם׃

בְּרַם אִטַפָּשׁוּ רַבְרְבַי טָאנֵס חַכִּימַיָא דְמַלְכוּהִי לְפַרְעֹה מְלַךְ דְטָעוּ אֵיכְדֵין תַּמְרוּן לְפַרְעֹה בְּנֵי חַכִּימִין אֲנַחְנָא וְאַתְּ בַּר מַלְכִין דְמִלְקַדְמִין:

אך. חכמי יועצי, הדקדוק כן הוא, חכמי פרעה יועצי פרעה, והוא דרך קצרה, וכמוהו נהרי נחלי דבש (איוב כ' י"ז):

נבערה. מגזרת ואני בער (תהלים ע"ג כ"ב):

בן חכמים אני. כמו בן חורים (קהלת י' י"ז) כי כל אחד יהלל עצמו (כי) אבי חכם היה גם היו אבותי מלכים בימים הקדמונים:

אך אוילים. החכמה הלכה משרי צוען ונשארו אך אוילים:

חכמי יועצי פרעה. החכמים אשר ביועצי פרעה ייעצו עצה נבערה וכסילות כי לא הועילו בעצתם להציל עצמם:

איך תאמרו. כל אחד מהם היה משתבח עצמו לפני פרעה ואמר אני בן חכמים והחכמה מוחזקת בידי מאבותי:

בן מלכי קדם. אבותי היו מלכי קדם אשר שם נמצא הכישוף וידיעת שמות הטומאה:

נבערה. ענין כסילות כמו איש בער לא ידע (תהילים צ״ב:ז׳):

מלכי קדם. מלכי מזרח: