וַיִּקְרָ֗א אֲדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לִבְכִי֙ וּלְמִסְפֵּ֔ד וּלְקׇרְחָ֖ה וְלַחֲגֹ֥ר שָֽׂק׃

וְאַכְלֵי נְבִיָא דַייָ אֱלֹהִי צְבָאוֹת בְּיוֹמָא הַהוּא לְמִבְכֵּי וּלְמִסְפֵּד וּלְגִזוּז רֵישׁ וּלְמֵיסַר סַקִין:

ויקרא. כנוי לגזרה, והנכון שהקריאה היא נבואת הנביאים:

ויקרא אד׳. ע״י הנביא קודם בוא הפורענות קרא ה׳ להזהיר להעם למען יספדו ויבכו ויקרחו קרחה לשוב מעונותיהם:

ולקרחה. ענין תלישת השער על מקומה נשאר קרח וכן ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא (ויקרא י״ג:מ׳):