וְהִנֵּ֣ה ׀ שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֗ה הָרֹ֤ג ׀ בָּקָר֙ וְשָׁחֹ֣ט צֹ֔אן אָכֹ֥ל בָּשָׂ֖ר וְשָׁת֣וֹת יָ֑יִן אָכ֣וֹל וְשָׁת֔וֹ כִּ֥י מָחָ֖ר נָמֽוּת׃

וְהָא בִּיַע וְחֶדְוָה אָמְרִין נִקְטוֹל תוֹרִין וְנִנְכַס עָאן נֵיכוּל בְּסַר וְנִשְׁתֵּי חֲמַר נֵיכוּל וְנִשְׁתֵּי מִדִנְמוּת לָא נְחֵי:

והנה וגו'. הריגה יציאת הרוח, והפך זה וישחטם במדבר (במדבר י"ד ט"ו):

אכול ושתה. ידבר הנביא מה שיהיו אומרים:

והנה ששון ושמחה. והם לא עשו כן כי הנה לפניהם היה ששון ושמחה:

הרוג בקר. ששחטו בהמות ואכלו בשר ושתו יין ואמרו זה לזה דרך לעג נאכול ונשתה בעודנו חיים כי מחר נמות ביד האויב ואם לא עכשיו אימתי:

הרוג. ענין שחיטה ואמר בלשון בזיון: