וּפֵרַ֤שׂ יָדָיו֙ בְּקִרְבּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יְפָרֵ֥שׂ הַשֹּׂחֶ֖ה לִשְׂח֑וֹת וְהִשְׁפִּיל֙ גַּאֲוָת֔וֹ עִ֖ם אׇרְבּ֥וֹת יָדָֽיו׃

וְיַפְרֵיס מְחַת גְבוּרְתֵּהּ בֵּינֵיהוֹן כְּמָא דְמַפְרֵיס שַׁיְטָא לְמֵישַׁט וְיַמְאִיךְ יְקָרֵהּ עִם אַשְׁוַת יְדוֹהִי:

ופרש. השם ידיו בקרב מואב:

השוחה. כמו מי שחו (יחזקאל מ"ז ה'):

והשפיל. גאות מואב:

עם ארבות ידיו. אין לו אח, וטעמו לפי מקומו, ומפרשים הוציאוהו מגזרת עושה ארבות (מלכים ב' ז' ב'), בדרך רחוקה:

ופרש ידיו בקרבו. האל יפרש ידיו בקרב מואב להכותו:

אשר וכו׳. כי השט במים יפרש ידיו בכל כחו:

והשפיל. הוא ישפיל גאות מואב עם המקומות שהיה לו לארוב בהם והם המגדלים הגבוהים ר״ל לא יועילו לו המגדלים:

ופרש. ענין שטיחה:

השוהה לשחות. ענין השטיה במים כמו מי שחו (יחזקאל מז):

ארבות. מל׳ מארב:

ידיו. ענין מקום כמו יד אבשלום (ש״ב יח):