יְשַׁעְיָהוּ כ״ה · ה׳

כְּחֹ֣רֶב בְּצָי֔וֹן שְׁא֥וֹן זָרִ֖ים תַּכְנִ֑יעַ חֹ֚רֶב בְּצֵ֣ל עָ֔ב זְמִ֥יר עָרִיצִ֖ים יַעֲנֶֽה׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

כִּשְׁרָב בְּאַרְעָא צַחְיָא אִתְרְגוּשַׁת תַּקִיפִין תְּמָאֵיךְ בִּטְלַל כֵּיף מַקַר בְּאַרְעָא מְשַׁלְחַיָא כֵן נְיַח רְוָחָא לְצַדִיקַיָא כַּד יִמְאֲכוּן רַשִׁיעַיָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כחורב בציון. כמו בארץ ציה (ירמיהו ב' ו'):

שאון זרים תכניע. והנה 'חורב בצל עב' כפול בטעם:

והנה בצל עב. כאשר יסתר העב ואיננו נראה:

והנה זמיר עריצים. כמו שאון זרים מגזרת זמירות (ישעיהו כ"ד ט"ז):

יענה. מגזרת עני, והוא פועל עומד ומגזרת לענות מפני (שמות ו' ג'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כחורב בציון. כעין החורב והחום אשר היא במקום ציה מבלי מצוא מחסה שהיא מצירה עד מאוד כן מאד תכניע גאון הזרים המשמיעים קול שאון:

חורב בצל עב. כמו החורב תהיה נכנעת ומתקרר בבוא צל העבים כן תכרית תכניע את העריצים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

בציון. מל׳ ציה ושממה:

שאון. ענין המייה:

זרים. נכרים והם האומות בא״י:

עב. ענן:

זמיר. ענין כריתה כמו וכרמך לא תזמור (ויקרא כ״ה:ד׳):

יענה. ענין הכנעה כמו מאנת לענות (שמות י):

מקור: ספריא · נחלת הכלל