אַ֣ף אֹ֧רַח מִשְׁפָּטֶ֛יךָ יְהֹוָ֖ה קִוִּינ֑וּךָ לְשִׁמְךָ֥ וּלְזִכְרְךָ֖ תַּאֲוַת־נָֽפֶשׁ׃

אַף לְאוֹרַח דִינָךְ יְיָ סְבַרְנָא לִשְׁמָךְ וּלְדָכְרָנָךְ חֲמֵדַת נַפְשָׁנָא:

אף וגו'. אלה דברי צדיקים שיקוו השם להראות משפטו בעולם כי הנפש מתאוה לשמך, ויחסר אות למ"ד כאילו אמר לאורח משפטיך:

אף אורח משפטיך. אף בבוא לנו אורח משפטיך לייסר אותנו ביסורי הגולה עכ״ז קוינו לך ולא היינו מתייאשים מן הגאולה:

לשמך ולזכרך. היא היא כי בשם יזכר וכפל בשמות נרדפים:

תאות נפש. תאות כל נפש היתה להזכיר לנו שמך ולומר לנו דבר מאתך: