כִּ֣י לֹ֤א בֶחָרוּץ֙ י֣וּדַשׁ קֶ֔צַח וְאוֹפַ֣ן עֲגָלָ֔ה עַל־כַּמֹּ֖ן יוּסָּ֑ב כִּ֧י בַמַּטֶּ֛ה יֵחָ֥בֶט קֶ֖צַח וְכַמֹּ֥ן בַּשָּֽׁבֶט׃

אֲרֵי לָא בְמוֹרִיגֵי בַּרְזְלָא מַדְרְכִין קִצְחָא וְגַלְגַלֵי עֶגְלָא עַל כַּמוֹנָא מְחַזְרִין אֲרֵי בְחוּטְרָא חָבְטִין קִצְחָא וְכַמוֹנָא בְמַחֲבוֹטָא:

כי בחרוץ. הוא כמו עלי שכותשין בו, כמו חרוץ חדש (ישעיהו מ"א ט"ו):

על כמון לא יסב. כי טעם לא ימשוך אחר עמו:

כי לא בחרוץ. ר״ל כי לא דישת כל המינין שוה אולם יש הפרש בין מין למין כי הקצח לא יודש בחרוץ לפי שהוא נוח וקל להפרש מהקשין ואין מהצורך לדושו בחרוץ:

ואופן עגלה על כמון יוסב. מלת לא האמור בתחילת הפסוק משמשת בשתים כאלו אמר על כמון לא יוסב ר״ל אין מהצורך לסבב אופן עגלה על כמון להפרישו מהקשין כי גם נוח להיפרש בדבר קל:

כי במטה. אלא במטה יחבט קצח, וכמון יחבט בשבט כי גם באלה נפרשים מן הקשין:

בחרוץ. שם כלי מלא חריצים עשוי לדוש בו וכן ובחריצי הברזל (ש״ב יב):

יודש. מל׳ דישה:

ואופן. גלגל ולתוספת ביאור אמר עגלה מל׳ עגול:

יוסב. מל׳ סבוב:

כי במטה. אלא במטה:

יחבט. ענין הכאה ודישה כמו חובט חטים בגת (שופטים י):