כִּֽי־נָסַ֨ךְ עֲלֵיכֶ֤ם יְהֹוָה֙ ר֣וּחַ תַּרְדֵּמָ֔ה וַיְעַצֵּ֖ם אֶת־עֵינֵיכֶ֑ם אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת־רָאשֵׁיכֶ֥ם הַחֹזִ֖ים כִּסָּֽה׃

אֲרֵי רְמָא בֵינֵיכוֹן יְיָ רוּחַ דְטָעוּ וְאַטְמַר מִנְכוֹן יַת נְבִיַיָא וְיַת סַפְרַיָא וְיַת מַלְפַיָא דַהֲווֹ מַלְפִין לְכוֹן אוּלְפַן אוֹרַיְתָא טַמָר:

כי נסך. מגזרת המסכה צרה כהתכנס (ישעיהו כ"ח כ'), וכ"ף עליכם לאנשי ציון:

ויעצם. מגזרת עצם כאילו שם עצם על עיניכם:

והנה כסה לעד על מלת נסך:

כי נסך עליכם ה׳. המקום כסה עליכם:

רוח תרדמה. להיות מבולבל כמי שהתרדמה אחזתו כי הבא לטמא פותחין לו:

ויעצם. הוא סגר את עיניכם עד שלא תבחינו אף בדבר הנראה לעינים:

את הנביאים. עם נביאי השקר ר״ל גם עליכם נסך וכו׳ גם על הנביאים:

ואת ראשיכם החוזים. הם הנביאים החוזים להם וכפל הדבר במ״ש:

נסך. מלשון סכך ומכסה כמו המסכה הנסוכה (לעיל כה):

תרדמה. היא שינה עמוקה כמו והוא נרדם ויעף (שופטים ד):

ויעצם. ענין סתימה וסגירה כמו ועוצם עיניו (לקמן לג):

את הנביאים. עם הנביאים:

החוזים. מלשון חוזה ור״ל נביאי השקר העושים עצמם כחוזים: