הִתְמַהְמְה֣וּ וּתְמָ֔הוּ הִשְׁתַּעַשְׁע֖וּ וָשֹׁ֑עוּ שָׁכְר֣וּ וְלֹא־יַ֔יִן נָע֖וּ וְלֹ֥א שֵׁכָֽר׃

אִתְרְפוּ וּשְׁחוֹ אִשְׁתְּגִישׁוּ אִיזְדַמִימוּ וְאִשְׁתְּמָמוּ רְווֹ וְלָא מִן חֲמַר טְעוֹ וְלָא מִן עַתִּיק:

התמהמהו. ידבר על [צ"ל אל] אנשי ציון שיתמהו לחפש איך יהיה זה, ומה סוד זאת הנבואה, והנה הנביא ידבר כאשר ידבר איש אל רעהו, ולמה לא ידעו כי הם שכורים ולא מהיין:

התמהמהו ותמהו. חזר להוכיחם ואמר התעכבו להתבונן הרבה ותמהו על עצמכם איך נהיתה הרעה הזאת לעזוב דברי הנביא האמת ולהתפתות מנביאי השקר:

השתעשעו ושועו. התעסקו בצעקה וזעקו מרה על קלקולכם:

שכרו. המה שכורים ולא משתיית יין ר״ל המה מבולבלים בדעתם כשכור:

נעו. המה נעים ונדים כדרך השכור שאינו יכול לעמוד ביושר כ״א מתנענע:

ולא שכר. לא משתיית השכר וכפל הדבר במ״ש:

התמהמהו. ענין עכבה כמו אם יתמהמה חכה לו (חבקוק ב׳:ג׳):

השתעשעו ושעו. ענין צעקה כמו ושוע אל ההר (לעיל כב):

ולא יין. פירוש ולא מיין:

נעו. מלשון תנועה:

שכר. יין ישן: