וְהָיָ֗ה כַּֽחֲלוֹם֙ חֲז֣וֹן לַ֔יְלָה הֲמוֹן֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם הַצֹּבְאִ֖ים עַל־אֲרִיאֵ֑ל וְכׇל־צֹבֶ֙יהָ֙ וּמְצֹ֣דָתָ֔הּ וְהַמְּצִיקִ֖ים לָֽהּ׃

וִיהֵי כְמֶחְלֵם הִרְהוּר לֵילֵי הֲמוֹן כָּל עַמְמַיָא דְמִתְכַּנְשִׁין עַל קַרְתָּא דְמַדְבְּחָא בָהּ וכָל מַשִׁרְיָתְהוֹן וְחֵילֵיהוֹן וְדִמְעִיקִין לְהוֹן:

והיה כחלום. שיראה אדם בלילה שיקיץ ואין כל כן היא מחנה אשור:

וכל צוביה. חסר אל"ף וכל אנשי מצודתה או הטעם וכל המצדות כמו המגדלים:

והיה כחלום וכו׳. המון העמים הבאים בצבא על ירושלים יהיו כחלום הנראה בלילה שאין בו ממש:

וכל צוביה. וכן יהיו כל המעמידים מוצב ומצורות וכל המצירים לה:

חזון. ענין ראיה כמו ואתה תחזה (שמות י״ח:כ״א) והחלום נקרא חזון לילה:

הצובאים. מלשון צבא עם:

אריאל. זה ירושלים:

צוביה. מלשון מוצב האמור למעלה והוא מגדל עץ:

ומצודתה. הוא ענין מבצר וחוזק וכן מצודת ציון (ש״ב ה):

והמציקים. מלשון מצוק ומצור: