וִיהֵי כְּמָא דִי יַחֲלוֹם כַּפְנָא וְהָא אָכֵיל וּמִתְעַר וַחֲסֵירָא נַפְשֵׁיהּ וּכְמָא דְיַחֲלוֹם צָחְיָא וְהָא שְׁתֵי וּמִתְעָר וְהָא מְשַׁלְחֵי וְנַפְשֵׁהּ מְשַׁלְהַיָא כֵּן יְהֵי הֲמוֹן כָּל עַמְמַיָא דְמִתְכַּנְשִׁין עַל טוּרָא דְצִיוֹן:
והיה וגו'. לעולם אחר חלום מלת והנה, והטעם כאילו, והוא שב אל הרעב:
שוקקה. מבקשת משקה:
והיה כאשר יחלום. הדבר הזה יהיה דומה למי שהוא רעב וראה בחלומו שהוא אוכל למלא בטנו וכאשר הקיץ מצא בטנו ריק ממאכל כשהיה:
והנה שותה. לרוות הצמאון:
והנה עיף. שהוא צמא כשהיה ונפשו תתאוה אל השתיה:
כן יהיה וכו׳. כי יחשבו שילכדו העיר ולא כן יהיה:
והקיץ. ענין הערה מהשינה:
וריקה. מלשון ריק:
נפשו. כמו גופו וכן ברזל באה נפשו (תהילים ק״ה:י״ח):
עיף. ענין צמאון כי העיף צמא לשתות וכן בארץ עיפה (לקמן לב):
שוקקה. ענין תאוה כמו ואל אישך תשוקתך (בראשית ג׳:ט״ז):
הצובאים. החונים על צבאם: