וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה יַ֚עַן כִּ֤י גָֽבְהוּ֙ בְּנ֣וֹת צִיּ֔וֹן וַתֵּלַ֙כְנָה֙ (נטוות) [נְטוּי֣וֹת] גָּר֔וֹן וּֽמְשַׂקְּר֖וֹת עֵינָ֑יִם הָל֤וֹךְ וְטָפֹף֙ תֵּלַ֔כְנָה וּבְרַגְלֵיהֶ֖ם תְּעַכַּֽסְנָה׃

וַאֲמַר יְיָ חֲלַף דְאִתְרַבְרְבָא בְנָת צִיוֹן וְאָזְלָן מְרִימָן צַוַאר וּמְסַרְבְּקָן עַיְנִין אָזְלָן וּבְפָּתְהָן מַקְפָן וּבְרַגְלֵהֶן מַרְגְזָן:

ויאמר. ומשקרות, המסתכלות הרבה, ובדבר רז"ל סקרנית:

וטפוף. יש אומרים מלשון דבור, כמו והטף אל דרום (יחזקאל כ"א ב') ואיננו נכון בדקדוק, ואחרים אמרו כי הוא מגזרת תרגום בארמית אשר הציף (דברים י"א ד'), כאדם שיצוף על פני המים, ויש אומרים כי הוא מגזרת טף (אסתר ג' י"ג) והוא הישר בעיני, והטעם הולכות מהלך טף:

תעכסנה. תשימנה עכסים ברגליהם כמשפט הגברים הרוכבים, ויש אומרי' כי העכסים משמיעות קול:

יען כי גבהו. בעבור שהולכות בקומה זקופה:

נטויות גרון. נוטות בגרון אילך ואילך להראות יפיין:

ומשקרות עינים. רומזות עם העינים אל הנואפים:

הלוך וטפוף. הולכות דרך גאוה בנחת כדבר הצף על פי המים:

תעכסנה. כשהיא עוברת אצל בחורי ישראל דורסת במנעלה אשר ברגלה:

גרון. צואר כמו קרא בגרון (לקמן נח):

ומשקרות. ענינו הבטת קריצה ורמיזה כי עין שזפתו (איוב כ׳:ט׳) תרגומו עינא דסקרתא:

וטפוף. ענין הצפה ממעל כי אשר הציף (דברים יא, ד) ת״א דאטיף:

תעכסנה. ענין ארס כמו וכעכס אל מוסר אויל (משלי ו):