כְּצִפֳּרִ֣ים עָפ֔וֹת כֵּ֗ן יָגֵ֛ן יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם גָּנ֥וֹן וְהִצִּ֖יל פָּסֹ֥חַ וְהִמְלִֽיט׃

כְּעוֹפָא דְטָאִים כֵּן תִּתְגְלֵי גְבוּרְתֵּהּ דַייָ צְבָאוֹת עַל יְרוּשְׁלֵם יָגֵין וִישֵׁיזֵיב יַצִיל וְיַעְדֵי:

כצפרים. מלת צפרים נקבה, ואם היא במ"ם כפילגשים לעולם לשון נקבה, על כן עפות:

עפות. שם תואר בפועל כמו רצות ושבות (יחזקאל א' י"ד):

יגן. יסתיר מגזרת מגן (בראשית ט"ו א'), והטעם על בני הצפרים שיגנו עליהם ויצילום:

והציל. שם הפועל אף על פי שהוא בחירק:

פסוח. מגזרת ופסח יי על הפתח (שמות י"ב כ"ג):

כצפרים עפות. כצפרים הממהרות לעוף כן ימהר ה׳ להגן על ירושלים:

גנון והציל. יגן עליהם ויצילם:

פסוח והמליט. בבוא המלאך להכות במחנה אשור ידלג ממעל ירושלים ויהיו הם נמלטים מן המכה:

כצפרים. כן יקרא העופות כולן:

עפות. מל׳ עפיפה ופריחה:

פסוח. ענין דלוג וקפיצה כמו ופסח ה׳ על הפתח (שם יב):

והמליט. ענין הצלה והשמטה מן הצרה: