יְשַׁעְיָהוּ ל״א · ד׳

כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְהֹוָ֣ה ׀ אֵלַ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֶהְגֶּה֩ הָאַרְיֵ֨ה וְהַכְּפִ֜יר עַל־טַרְפּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר יִקָּרֵ֤א עָלָיו֙ מְלֹ֣א רֹעִ֔ים מִקּוֹלָם֙ לֹ֣א יֵחָ֔ת וּמֵהֲמוֹנָ֖ם לֹ֣א יַעֲנֶ֑ה כֵּ֗ן יֵרֵד֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת לִצְבֹּ֥א עַל־הַר־צִיּ֖וֹן וְעַל־גִּבְעָתָֽהּ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ לִי כְּמָא דְמַכְלֵי אַרְיָא בַּר אַרְיָוָן עַל צֵידֵיהּ דְמִזְדַמְנִין עֲלוֹהִי דִיר רַעֲיָן מִקָלְהוֹן לָא אִתְבַּר וּמֵאִתְרְגוּשְׁתְּהוֹן לָא מִזְדַעְזַע כֵּן תִּתְגְלֵי מַלְכוּתָא דַייָ צְבָאוֹת לְמִשְׁרֵי עַל טוּרָא דְצִיוֹן וְעַל רָמָתָהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כי. יהגה, כטעם ישאג:

אשר יקרא. זה אל זה להתחבר להלחם עם האריה:

מלא. כלם, שלא יחסר רועה שלא יבא:

ומהמונם לא יענה. מגזרת עני (דברים כ"ד י"ב) גם לענות (שמות י' ג'), וכמוהו זמיר עריצים יענה (ישעיהו כ"ה ה'):

ירד. רמז למלאך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כי כה אמר ה׳ וכו׳. ר״ל אז ידעו שהכל בהשגחה כי ירושלים שבטחה בי לא תפול ביד אשור וכאשר מסיים והולך והם יפלו בידו:

כאשר יהגה. כמו האריה ההומה כשעומד על טרפו אשר אם יתאספו עליו אסיפת רועים הנה לא יפחד מקולם ולא יכנע מהמונם הרב לעזוב טרפו כן ירד ה׳ להגן על הר ציון ולהחנות צבאו שמה ולא יחוש להמון העמים ואמר בלשון הנהוג בבני אדם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

יהגה. ענין המיה כמו וכיונים הגה נהגה (לקמן נט) והושאל על שאגת האריה:

והכפיר. שם משמות האריה והוא אריה בחור:

יקרא. ענין אסיפה כי על ידי קריאה יתאספו המתאספים כמו ויזעק ברק את זבולון (שופטים ד׳:י׳):

עליו. בעבורו מלא. ענין אסיפה כמו יחד עלי יתמלאון (איוב ט״ז:י׳):

לא יחת. לא יפחד כמו ואל תחת (יהושע א):

ומהמונם. ענין רבוי אנשים כמו על ההמון הזה (דה״ב לד):

יענה. ענין הכנעה כמו מאנת לענות מפני (שמות י׳:ג׳):

לצבוא. ענין חיל אנשי מלחמה:

גבעתה. מל׳ גבעה והר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל