אֲרֵי בֵּית מַקְדְשָׁא חֲרוֹב הֲמוֹן קִרְוַיָא דַהֲוָאָה פַלְחִין בֵּיהּ צְרִיאָה בֵּית תָּקְפָנָא וּמַטְמוֹרָנָא אִתְבְּלֵשׁ וּכְרִי חֲרוֹב וּצְדִי עַד זְמַן אֲתַר דַהֲוָה בֵית חֶדְוָא וְחֵידוּ לְמַלְכַיָא כְדוֹ הֲוָה מִבַז לְמַשִׁרְיָן:
כי ארמון. המלך עזב גם נטש מהבנין הקל [צ"ל הכבד] שלא נקרא שם פועלו:
עופל. מקום שהיה גבוה, מגזרת ויעפילו (במדבר י"ד מ"ד):
ובחן. כמו הקימו בחוניו (כ"ב י"ג) והם מגדלים, היו מערות:
כי ארמון נטש. היכל המלך יהיה נעזב כי מלך יהודה יגלה ממנו:
המון עיר. המון העם שבעיר יהיה נעזב ומופקר:
עופל ובחן. מגדלי המבצר יחרבו וישובו למערות מדור לחיות השדה:
עד עולם. ר״ל עד זמן רב וכן ועבדו לעולם (שמות כ״א:ו׳):
משוש פראים. הם ישמחו שמה כי ימצאו שמה מרעה:
מרעה עדרים. יהיה מקום מרעה לעדרים:
נוטש. נעזב כמו והנה נטש אביך (ש״א י):
המון. רבוי עם עופל. מגדל ומבצר כמו וסביב לעופל (דה״ב ל״ג):
ובחן. גם הוא כעין מגדל וכן הקימו בחוניו (לעיל ל״ג):
בעד. הוא במקום למ״ד השמוש וכן באה במקום מ״ם השמוש כמו בעד החלון (בראשית כ״ז) ומשפטו מהחלון:
מערות. מלשון מערה:
פראים. חמור הבר:
