הֵ֚ן אֶרְאֶלָּ֔ם צָעֲק֖וּ חֻ֑צָה מַלְאֲכֵ֣י שָׁל֔וֹם מַ֖ר יִבְכָּיֽוּן׃

הָא כַּד אִתְגְלֵי לְהוֹן יְצַוְחוּן בִּמְסַר אִיזְגַדֵי עַמְמַיָא דַאֲזָלוּ לְבַסָרָא שְׁלָם תָּבוּ לְמֶהֱוֵי בָכָן בִּמְרִיר נְפָשׁ:

הן אראלם. יש אומרים מגזרת אריאל כאילו אמר על אראלם, ואיננו נכון בטעם הפרשה, ויש אומרים שהן שתי מלות, אראה להם, גם זה רחוק, והנכון בעיני, שמלת אראלם כמו מלאכיהם והעד מלאכי שלום, וכמוהו את שני אריאל מואב (שמואל ב' כ"ג כ') והטעם כי מלאכי כל גוי שיבקשו שלום בעולם יבכו בשלוט מלכות אשור:

הן אראלם. אמר הנביא ראוים המה לרחמים כי כבר קבלו גמול העון כי כל מלאך השלוח מאתם הנה כולם בחוצות במקום מהלכם צעקו בקול מר:

מלאכי שלום. השלוחים ההולכים לבשר שלום העיר הנה בכו במר נפש על חורבנה:

אראלם. המלאך נקרא אריאל ובדרז״ל נצחו אראלים את המצוקים (כתובות ק״ד) וכמו ששם מלאך משותף למלאך רוחני ומלאך גשמי כן שם אריאל משותף לשניהם:

מלאכי. ענין שליח: