יְשַׁעְיָהוּ ל״ג · ח׳

נָשַׁ֣מּוּ מְסִלּ֔וֹת שָׁבַ֖ת עֹבֵ֣ר אֹ֑רַח הֵפֵ֤ר בְּרִית֙ מָאַ֣ס עָרִ֔ים לֹ֥א חָשַׁ֖ב אֱנֽוֹשׁ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

צְדִיאוּ כִבְשַׁיָא פְּסָקוּ עָדֵי אוֹרְחָא עַל דְאַשְׁנִיאוּ קְיָמָא אִיתְרְחִיקוּ מִקִרְוֵיהוֹן לָא חֲשִׁיבוּ בְנֵי אֱנָשָׁא דְבִישְׁתָּא אַתְיָא עֲלֵיהוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

נשמו מסלות. כי מלך אשור לא יעמוד בבריתו עם גוי:

לא חשב אנוש. מאומה נגדו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

נשמו מסלות. הדרכים נעשו שממה כי נשבת עוברי דרך מפחד האויב:

הפר ברית. האויב הפר הברית שכרת עם ישראל ומאס עריהם מלהניחם על תלם כי הרסם עד היסוד:

לא חשב אנוש. לא חשב אותנו לבני אדם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

נשמו. מל׳ שממה:

מסלות. ענינו דרך כבושה:

שבת. בטל:

אורח. דרך:

הפר. ענין בטול:

חשב. מל׳ מחשבה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל