יְשַׁעְיָהוּ ל״ד · א׳

קִרְב֤וּ גוֹיִם֙ לִשְׁמֹ֔עַ וּלְאֻמִּ֖ים הַקְשִׁ֑יבוּ תִּשְׁמַ֤ע הָאָ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ תֵּבֵ֖ל וְכׇל־צֶאֱצָאֶֽיהָ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אִתְקַרְבוּ עַמְמַיָא לְמִשְׁמַע וּמַלְכְּוָתָא אֲצִיתוּ תִּשְׁמַע אַרְעָא וּמְלָהָא תֵּבֵל וְכָל דְדָיְרִין בָּהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

קרבו. ומלואה. שהיא מלאה מהם:

תבל. מקום הישוב:

וכל צאצאיה. מגזרת יצא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

לשמוע. את דברי:

ומלואה. הבריות הממלאים אותה:

צאצאיה. היוצאים ומתהלכים בה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הקשיבו. ענין שמיעה:

תבל. כן נקראו המקומות המיושבות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל