וּפָגְשׁ֤וּ צִיִּים֙ אֶת־אִיִּ֔ים וְשָׂעִ֖יר עַל־רֵעֵ֣הוּ יִקְרָ֑א אַךְ־שָׁם֙ הִרְגִּ֣יעָה לִּילִ֔ית וּמָצְאָ֥ה לָ֖הּ מָנֽוֹחַ׃

וִיעַרְעָן תַּמְוָן בַּחְתוּלִין וְשֵׁידִין חַד עִם חַבְרֵהּ יְחַיְכוּן בְּרַם תַּמָן יִשְׁרְיָן לִילִין וְיִשְׁכְּחָן לְהֶן נְיָה:

ופגשו ציים. דרים בארץ ציה:

איים. רבים, כמו ואת האיה (ויקרא י"א י"ד), ואם בא במ"ם:

ושעיר. כדמות שעירים ברים:

הרגיעה. מצאה מרגוע:

לילית. העוף שיעוף בלילה:

ופגשו. ר״ל שיהיו הרבה מהם עד שיפגשו אלה באלה בדרך מהלכם:

ושעיר. השד יקרא שמה אל רעהו כי שמה יספר זה עם זה כי דרכם להיות במקום שממה:

אך שם. רק שמה תמצא הלילית מקום מרגוע וישיבת מנוח כי לא ימצא שם מי מבני אדם לטורדם ולגרשם:

ופגשו. ענין פגיעה:

ציים. איים שמות חיות קטנות:

ושעיר. כן נקרא השד כי נראה כשעיר למי שמאמין בו וכן ושעירים ירקדו שם (לעיל יג):

על רעהו. אל רעהו:

הרגיעה. מל׳ מרגוע והשקט:

לילית. היא אם השדים:

מנוח. מקום מנוחה: