כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם לַֽיהֹוָ֑ה שְׁנַ֥ת שִׁלּוּמִ֖ים לְרִ֥יב צִיּֽוֹן׃

אֲרֵי יוֹם פּוּרְעֲנוּתָא קֳדָם יְיָ שְׁנַת תוּשְׁלֵמָא לְמֶעְבַּד פּוּרְעֲנוּת דִין עוּלְבָּנָא דְצִיוֹן:

כי וגו'. זה הכתוב יוכיח שהוא לעתיד ויש אומרים כי זאת הנבואה נתקיימה בימי נבוכדנצר אחר גלות ציון, כטעם גם עליך תעבור כוס (איכה ד' כ"א):

שנת שלומים. כמו גמולך ישוב בראשך [עובדיה א' ט"ו] הכתוב גם בספר עובדיה על אדום:

כי יום נקם לה׳. היום ההוא יהיה נקם לנקום נקמת עמו:

שנת שלומים. בשנה ההיא ישלם גמול להבבליים בעבור ריב ציון הצועקת לפניו לעשות לה דין:

שלומים. מל׳ תשלומין: