וְעַתָּה֙ הֲמִבַּלְעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה עָלִ֛יתִי עַל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְהַשְׁחִיתָ֑הּ יְהֹוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י עֲלֵ֛ה אֶל־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את וְהַשְׁחִיתָֽהּ׃ {ס}

וּכְעַן הֲבַּר מִמֵימְרָא דַייָ סַלְקֵית לְאַרְעָא הָדָא לְחַבְּלוּתָא יְיָ אֲמַר לִי סַק עַל אַרְעָא הָדָא וְחַבְּלָהּ:

המבלעדי ה׳ וכו׳. מבלי גזרת המקום:

ה׳ אמר. כבר ניבא ישעיה ישא וכו׳ ואת שלל שמרון (לעיל ח) וטעה לומר שכן יעשה לירושלים:

המבלעדי. ענינו כמו זולת: