וַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִים֩ וְשֶׁבְנָ֨א וְיוֹאָ֜ח אֶל־רַבְשָׁקֵ֗ה דַּבֶּר־נָ֤א אֶל־עֲבָדֶ֙יךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל־תְּדַבֵּ֤ר אֵלֵ֙ינוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־הַחוֹמָֽה׃

וַאֲמַר אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא וְיוֹאָח לְרַבְשָׁקֵה מַלֵיל כְּעַן עִם עַבְדָךְ אֲרָמִית אֲרֵי שָׁמְעִין אֲנַחְנָא וְלָא תְמַלֵיל עִמָנָא יְהוּדִית קֳדָם עַמָא דִי עַל שׁוּרָא:

ארמית. בלשון ארמית:

כי שומעים. כי מבינים אנחנו ארמית:

יהודית. בלשון יהודית:

באזני העם. בפניהם כשהם שומעים כי הכל מכירים בו ואין מהדרך לפרסם דברי המלחמה בפני המון העם: