הִנֵּ֣ה בָטַ֡חְתָּ עַל־מִשְׁעֶ֩נֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְכׇֽל־הַבֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו׃

הָא אִיצְרַחֵיצְתָּא עַל סֶמֶךְ קַנְיָא רְעִיעָא הָדֵין עַל פַּרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם דְאִם יִסְתְּמֵיךְ גַבְרָא עֲלוֹהִי וְיֵעוֹל בִּידֵהּ וִיבַזְעִינֵהּ כֵּן פַּרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְכָל דְמִתְרַחֲצִין עַלוֹהִי:

הנה בטחת. הנה בטחונך על מצרים, מה הוא כי הלא הוא כמו משענת קנה רצוץ בראשו אשר אם יסמוך איש עליו באים עוד הקסמין והקרומיות בכפו ונוקבין אותה כן עזרת פרעה נהפך עוד לרעה:

משענת. ענין סמיכה:

הרצוץ. משובר ומרוסס כמו הרוצצות אביונים (עמוס ד):