וְכִֽי־תֹאמַ֣ר אֵלַ֔י אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלוֹא־ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶת־בָּמֹתָ֣יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לִפְנֵ֛י הַמִּזְבֵּ֥חַ הַזֶּ֖ה תִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃

וַאֲרֵי תֵימְרוּן לִי עַל מֵימְרָא דַייָ אֱלָהָנָא אִתְרַחֵיצְנָא הֲלָא הוּא דְאַעְדִי חִזְקִיָה יַת בָמָתוֹהִי וְיַת אֱגְרוֹהִי וַאֲמַר לֶאֱנַשׁ יְהוּדָה וּלְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֶם קֳדָם מַדְבְּחָא הָדֵין תִּסְגְדוּן:

הלא הוא. הלא הוא אשר הסיר חזקיה את במותיו אשר היו בכל הארץ ואמר לישראל שרק למזבח העומד בבית המקדש ומיעט א״כ בעבודתו ונבאש בעיניו: