אוּלַ֡י יִשְׁמַע֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ דִּבְרֵ֣י רַבְשָׁקֵ֗ה אֲשֶׁר֩ שְׁלָח֨וֹ מֶלֶךְ־אַשּׁ֤וּר ׀ אֲדֹנָיו֙ לְחָרֵף֙ אֱלֹהִ֣ים חַ֔י וְהוֹכִ֙יחַ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖ע יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְנָשָׂ֣אתָ תְפִלָּ֔ה בְּעַ֥ד הַשְּׁאֵרִ֖ית הַנִּמְצָאָֽה׃

מָאִים שְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ יַת פִּתְגָמֵי רַבְשָׁקֵה דְשַׁלְחֵהּ מַלְכָּא דְאַתּוּר רִבּוֹנֵהּ לְחַסָדָא עַמָא דַייָ קְיָמָא וְיַעְבֵּיד פּוּרְעֲנוּתָא עַל כָּל פִּתְגָמַיָא דְשָׁמְעִין קֳדָם אֱלָהָךְ וְתִתְחַנֵן בִּצְלוֹ עַל שְׁאָרָא דְאִשְׁתְּאַר:

אולי ישמע ה׳. הלואי יתן לב לשמוע:

והוכיח. התווכח בדברים כאשר שמע ה׳:

ונשאת. כאומר לזה שאלתי מעמך שתשא תפלה לה׳:

השארית הנמצאה. שארית ישראל הנמצא בירושלים כי כבר כבש כל ערי הבצורות שביהודה:

אולי. הלואי וכן אולי יראה ה׳ בעניי (ש״ב ט״ו):

והוכיח. נתוכח: