חַ֥י חַ֛י ה֥וּא יוֹדֶ֖ךָ כָּמ֣וֹנִי הַיּ֑וֹם אָ֣ב לְבָנִ֔ים יוֹדִ֖יעַ אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃

דְחַי חַי יוֹדֵי קֳדָמָךְ כְּוָתִי יוֹמָא הָדֵין אֲבָהָן לִבְנֵיהוֹן יְחַווּן גְבוּרְתֵּיךְ וְיוֹדוּן לְמֵימָר דְכָל אִילֵין קְשׁוֹט:

חי חי. פעמים והטעם מי שחי כמוני, או שיחיה אחרי חליו, הוא חייב שיודך, והטעם בפה, שבו תראה חבור הנשמה עם הגוף בדרך ההודאות, ויש אומרים כי חי הראשון הוא השם, ואין צורך:

אב לבנים יודיע. אלה האמונות:

חי חי. כל חי חי הוא יודך:

כמוני היום. כאשר אני היום בחיים ומודה לך אב לבנים. כל אב מלמד לבניו ומודיעם אמתתך וכאומר הנה כמו כן אעשה גם אני כשאחיה ואוליד בנים אלמדם ואודיעם אמתתך:

אל אמתך. את אמתך וכן וירדפו אל מדין (שופטים ז׳:כ״ה):