הִנֵּ֨ה אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ בְּחָזָ֣ק יָב֔וֹא וּזְרֹע֖וֹ מֹ֣שְׁלָה ל֑וֹ הִנֵּ֤ה שְׂכָרוֹ֙ אִתּ֔וֹ וּפְעֻלָּת֖וֹ לְפָנָֽיו׃

הָא יְיָ אֱלֹהִים בִּתְקוֹף מִתְגְלֵי וּתְקוֹף דְרַע גְבוּרְתֵּהּ שַׁלְטָא קֳדָמוֹהִי הָא אֲגַר עָבְדֵי מֵימְרֵהּ עִמֵהּ דְכָל עוֹבָדֵיהוֹן גְלַן קֳדָמוֹהִי:

הנה. בחזק יבא. תואר היד כי ימצא על לשון זכר כמו והנה בו מגילת ספר (יחזקאל ב' ט'):

הנה שכרו. שיתן שכר לחוכי לו וככה פעלתו פעולת שכיר, והטעם שכר הפועל, ולפי דעתי שזה הטעם איננו דבק עם הפרשה, רק הוא אומר שאיננו כמבקש שכר, והטעם איננו כרועה שכיר, על כן עדרו ירעה כרועה [צ"ל כרעה עדרו ירעה]:

בחזק. בכח ובגבורה:

וזרועו משלה לו. ר״ל לא יהיה צריך לעזרת זולתו:

שכרו אתו. שכר המעשה מזומנת עמו לשלם לכ״א כגמולו:

ופעולתו. שכר הפעולה מזומנת לפניו והוא כפל ענין במ״ש: