הֲל֨וֹא יָדַ֜עְתָּ אִם־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ אֱלֹהֵ֨י עוֹלָ֤ם ׀ יְהֹוָה֙ בּוֹרֵא֙ קְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִיעַ֖ף וְלֹ֣א יִיגָ֑ע אֵ֥ין חֵ֖קֶר לִתְבוּנָתֽוֹ׃

הֲלָא יְדַעְתָּא אִם לָא שְׁמַעְתָּא אֱלָהָא עַלְמָא יְיָ דִי בְרָא יְסוֹדֵי אַרְעָא לָא בַעֲמַל וְלָא בְלֵיאוּ לֵית סוֹף לְסוּכְלְתָנוּתֵיהּ:

הלא ידעת. בשקול הדעת, כי בראיות גמורות ידע המשכיל את בוראו:

אם לא שמעת. שיהיה מאמין בדברי המשכילים:

אלהי עולם. אלהי נצח, והטעם כאשר היה כן הוא, ולא ישנה:

בורא קצות הארץ. כבר פרשתי בסדר בראשית [א' א'] כי בורא קרוב מגזרת גוזר, וטעם קצות הוא הקו הסובב, ועל דעת אנשי תושיה, כי הקו איננו גוף. ואחר שהוא השם עומד לעולם, והנה הארץ לעד שהוא מעמיד אותה תמיד בתוך הגלגלים על בלימה:

לא יעף ולא ייגע ואין חקר לתבונתו. והנה לעולם לא תמוש גבורתו וחכמתו:

ויש אומרים כי נסתרה דרכי רמז על הצרות, שישראל יחשבו כי השם לא ידעם, או אם ידעם לא יוכל להושיעם:

הלא ידעת. הלא תוכל להשכיל מדעתך אם לא שמעת ממלמד ומורה:

אלהי עולם ה׳. ר״ל ואת זה תשכיל אשר ה׳ הוא אלהים עד עולם והוא ברא כל הארץ מהקצה אל הקצה ובכל ידו משלה ולא ייעף ולא ייגע וכחו שוה בכל זמן א״כ יכול הוא לשלם גמול בכל זמן ובכל מקום:

אין חקר לתבונתו. ר״ל ומה שמאחר לשלם הגמול הוא על כי אין חקר לתבונתו כי באמת בתבונה יעשה את זאת ואנחנו לא נדע:

ייעף. ייגע פתרון אחד להם: