נֹתֵ֥ן לַיָּעֵ֖ף כֹּ֑חַ וּלְאֵ֥ין אוֹנִ֖ים עׇצְמָ֥ה יַרְבֶּֽה׃

דִיהַב לְצַדִיקַיָא דִמְשַׁלְהַן לְפִתְגָמֵי אוֹרַיְתָא חוּכְמָא וּדְלֵית לְהוֹן תְּקוֹף נִכְסִין מַסְגֵי:

נותן וגו'. הוא איך ייגע, והוא הנותן ליעף כח ולאשר אין אונים לו ירבה עצמה, על משקל חכמה:

נותן ליעף כח. יבוא הזמן שיתן כח לישראל היעף בגולה:

ולאין אונים וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

עצמה. ענין חוזק כמו ועוצם כחו (דניאל ח):