ק֚וֹל אֹמֵ֣ר קְרָ֔א וְאָמַ֖ר מָ֣ה אֶקְרָ֑א כׇּל־הַבָּשָׂ֣ר חָצִ֔יר וְכׇל־חַסְדּ֖וֹ כְּצִ֥יץ הַשָּׂדֶֽה׃

קַל דַאֲמַר אִתְנַבֵּי וּמְתֵיב וַאֲמַר מָה אִתְנַבֵּי כָּל רַשִׁיעַיָא כְּעִשְׂבָּא וְכָל תּוּקְפְהוֹן כְּמוֹצָא דְחַקְלָא:

קול. דבק בכבוד השם, כי השם דברו יקום לבדו ולא כבן אדם, וטעם קול אומר קרא הוא המלאך שיאמר לנביא קרא:

כל הבשר חציר. כחציר כמו כי שמש ומגן יי (תהלים פד י"ב):

כציץ השדה. בבקר יציץ וחלף ולערב ימולל ויבש [תהלים צ' ו']:

קול אומר קרא. קול נבואה אומר להנביא קרא והכרז ברבים:

ואמר. כאלו הנביא שואל מה אקרא וקול הנבואה משיבו קרא לאמר כל הבשר חציר ר״ל כל העמים שיבואו עם גוג על ירושלים למלחמה יבולו ויכמשו כחציר:

וכל חסדו. ר״ל ואף אם מי מהם עשה חסד מה לא יחשב למאומה ויהי׳ כציץ השדה הכמוש מהר כי מאד הרעו לישראל והכריע הכף:

חציר. כחציר:

כציץ. כפרח: