יָבֵ֥שׁ חָצִ֖יר נָ֣בֵֽל צִ֑יץ וּדְבַר־אֱלֹהֵ֖ינוּ יָק֥וּם לְעוֹלָֽם׃ {ס}

מִית רַשִׁיעַיָא אֲבָדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹהִי וּפִּתְגָמָא דְאֶלָהָנָא קַיָם לְעָלְמִין:

יבש וגו'. אחר היותו כחציר, יבש, ואחר היותו כציץ, הנו כנבל, רק דבר השם יקום כמו יעמד, ואין מי ישיבנו:

כי רוח יי. והטעם הרוח שישלח נושב בחציר וייבש:

יבש חציר. העם הזה יתייבש כחציר ויכמוש כציץ וכולם יאבדו ודבר ה׳ שהבטיח על ידי הנביאים יתקיים לעולם ולא יוכלו לבטל דבריו: