הֵן־אַתֶּ֣ם מֵאַ֔יִן וּפׇעׇלְכֶ֖ם מֵאָ֑פַע תּוֹעֵבָ֖ה יִבְחַ֥ר בָּכֶֽם׃ {פ}

הָא אַתּוּן לְמָא וְעוֹבָדֵיכוֹן לָא מִדָעַם תּוֹעֵיבָא דְאַתְרְעִיתוּן בֵּיהּ לְכוֹן:

הן אתם. סימן לצלמים:

מאפע. כמו אין והבל, ואין ריע לו בכל המקרא:

תועבה וגו'. הטעם איש תועבה יבחר בכם או לתועבה יבחר בכם, עובד אתכם:

הן אתם מאין. באמת אתם הם מדבר שאין בו ממש:

מאפע. ממעשה האפעה הממית להדבקים בו:

תועבה. איש מתועב בוחר בכם:

מאפע. הוא אפעה והוא מין נחש רע:

תועבה. איש תועבה וכן ואני תפלה (שם קט) ומשפטו איש תפלה: