מִֽי־הִגִּ֤יד מֵרֹאשׁ֙ וְנֵדָ֔עָה וּמִלְּפָנִ֖ים וְנֹאמַ֣ר צַדִּ֑יק אַ֣ף אֵין־מַגִּ֗יד אַ֚ף אֵ֣ין מַשְׁמִ֔יעַ אַ֥ף אֵין־שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵיכֶֽם׃

מַן חַוֵי מִן אַוְלָא וְנֵדַע וּמִלְקָדְמִין וְנֵימַר קְשׁוֹט אַף לֵית דִי מְחַוֵי אַף לֵית דִמְבַסֵר אַף לֵית דְשָׁמַע לְמִילֵיכוֹן:

מי. ונאמר צדיק, צדקו דבריו, והפך הכזב:

והנה אין משמיע ואין מי שישמע אמרי הצלמים, כי פה להם ולא ידברו (תהלים קט"ו ה'):

מי הגיד מראש. מי מהפסילים הגיד דבר מראש טרם בוא ובבוא הדבר נדעה שאמת דבר:

ומלפנים. מי הגיד דבר לפני בואה ובבא הדבר נאמר צדקו דבריו והוא כפל ענין במ״ש:

אף אין מגיד. אבל באמת אין בהם מגיד שום דבר אף ההוה כי פה להם ולא ידברו:

אף אין משמיע. דבור בעלמא והוא כפל במ״ש:

אף אין שומע אמריכם. אף אין בהם מי שישמע אמריכם כי אזנים להם ולא יאזינו: