שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ שִׁ֣יר חָדָ֔שׁ תְּהִלָּת֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ יוֹרְדֵ֤י הַיָּם֙ וּמְלֹא֔וֹ אִיִּ֖ים וְיֹשְׁבֵיהֶֽם׃

שַׁבָּחוּ קֳדָם יְיָ תּוּשְׁבַּחְתָּא חַדְתָּא אֱמָרוּ תּוּשְׁבַּחְתֵּהּ מִסְיָפֵי אַרְעָא נַחֲתֵי יַמָא וּמְלָאָהּ נַגְוָן וְיָתְבֵיהוֹן:

שירו. דברי הנביא, שכל אנשי היבשה יתנו שבח לשם בשוב ישראל מבבל, על כן הזכיר קדר גם יושבי האיים ויורדי הים בשומעם זה הפלא:

שירו לה׳. אז ישירו לה׳ שיר חדש ותהלתו יהיה נשמע מקצה הארץ:

יורדי הים. הפורשים בים והבריות הממלאים את הים גם המה יהללו לה׳:

איים ויושביהם. האיים עצמם והיושבים בהם יהללו לה׳ והוא ענין מליצה כי אין האיים והבריות בעלי דעה ודבור להלל וכן נאמר נהרות ימחאו כף (תהלים צח):