אַחֲרִ֤יב הָרִים֙ וּגְבָע֔וֹת וְכׇל־עֶשְׂבָּ֖ם אוֹבִ֑ישׁ וְשַׂמְתִּ֤י נְהָרוֹת֙ לָאִיִּ֔ים וַאֲגַמִּ֖ים אוֹבִֽישׁ׃

אַחֲרִיב טוּרִין וְרָמָן וְכָל עִסְבֵּיהוֹן אֲיַבֵּשׁ וַאֲשַׁוֵי נַהֲרִין לְנַגְוָן וַאֲגַמִין אֲיַבֵּשׁ:

אחריב. ואיך יחשבו זה, והלא יראו שאחרי' הרים וגבעות, וכל העשב אוביש, ואעשה מהנהרות איים, שירדו שם בני אדם:

אחריב. את ההרים והגבעות אעשה חורבה ואוביש את עשבם וכל המון העם לאיים. להיות חורב ויובש כאיים:

ואגמים וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

אחריב. מל׳ חורבן:

אוביש. מלשון יבש:

ואגמים. מקום כניסת המים: