יְהֹוָ֥ה חָפֵ֖ץ לְמַ֣עַן צִדְק֑וֹ יַגְדִּ֥יל תּוֹרָ֖ה וְיַאְדִּֽיר׃

יְיָ רָעֵי בְּדִיל לְזַכָּאוּתֵהּ יִשְׂרָאֵל וְרַבֵּי לְעָבְדֵי אוֹרַיְתֵהּ וְיַתְקֵיף יַתְהוֹן:

יי חפץ וגו'. זה שלא יביט להראות צדק השם עד שיגדי' תורתו, שיפחדו כל עוזביה, או יהיה זה הכתוב [דבק] עם הבא אחריו, כי השם הראה צדקתו, ושם זה העם האומר על הנביא שהוא עור, שסוי ובזוי:

ה׳ חפץ. ר״ל הלא עיקר חפץ ה׳ באנשים כאלה הוא בעבור שכ״א מהם יצדיק את הזולת ללמדו דרך הישר ולהגדיל התורה ולהאדירה ר״ל להרבות למוד דעת את העם:

חפץ. ענין רצון:

ויאדיר. ענין חוזק: