מָחִ֤יתִי כָעָב֙ פְּשָׁעֶ֔יךָ וְכֶעָנָ֖ן חַטֹּאותֶ֑יךָ שׁוּבָ֥ה אֵלַ֖י כִּ֥י גְאַלְתִּֽיךָ׃

מְחֵיתִי כְעֵיבָא חוֹבָךְ וְכַעֲנָן עֲדֵי כָּל חֶטְאָךְ תּוּב לְפוּלְחָנִי אֲרֵי פְרַקְתָּךְ:

מחיתי כעב. העוברת בצאת השמש ואיננה:

מחיתי כעב. מעולם מחיתי פשעיך בעב הזה הנמחה במים:

וכענן וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

שובה אלי. לכן שוב אלי כי אני הוא הגואל אותך:

מחיתי. ענין מחיקה וכן אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך (לעיל מג) כעב וכענן. הם ענין אחד וכפל במ״ש: