אַֽל־תִּפְחֲדוּ֙ וְאַל־תִּרְה֔וּ הֲלֹ֥א מֵאָ֛ז הִשְׁמַעְתִּ֥יךָ וְהִגַּ֖דְתִּי וְאַתֶּ֣ם עֵדָ֑י הֲיֵ֤שׁ אֱל֙וֹהַּ֙ מִבַּלְעָדַ֔י וְאֵ֥ין צ֖וּר בַּל־יָדָֽעְתִּי׃

לָא תִדַחֲלוּן וְלָא תִתַּבְּרוּן הֲלָא מִבְּכֵן בְסַרְתָּךְ וְחַוֵיתִי וְאַתּוּן סָהֲדִין קֳדָמַי הֲאִית אֱלָהָא בַּר מִנִי וְלֵית דְתַקִיף אֱלָהֵן דְמִן קֳדָמַי מִתְיְהַב לֵיהּ תְּקוֹף:

אל תרהו. אין לו ריע, והמחליפים באל"ף איננו נכון במקום הזה, בעבור חסרון היו"ד מהמכתב שהו' שורש:

וטעם אל תפחדו. כאשר תבאנ' אלה הצרות אל בבל, אל תפחדו אתם (אלה אתם):

הלא מאז הודעתי אתכם ואתם עדי, והנה תראו, היש אלוה מבלעדי, ואין צור [בל ידעתי] שלא אדענו כי הוא תוהו והבל [ובוהו] ויש אומרי' שהוא כטעם ויודע בהם (שופטים ח' ט"ז) אנשי סוכות, והנכון הוא רמז להמון מעלה:

אל תפחדו. מאלהים אחרים:

הלא מאז. במעמד הר סיני השמעתיך והגדתי שאין אלוה מבלעדי ואתה עדי בדבר זה כי פתח אז שבעה רקיעים והראה להם שאין עוד אחר כן ארז״ל:

היש. וכי יש אלוה מבלעדי:

ואין צור. אין חזק בעולם אשר לא ידעתיו אני וכאומר הלא אני הוא הנותן כח לכל החזקים ומכולם ידעתי:

תרהו. אין לו דמיון ופתרונו לפי ענינו הוא ענין פחד כת״י:

צור. ענין חוזק: