לְמַ֙עַן֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּחִירִ֑י וָאֶקְרָ֤א לְךָ֙ בִּשְׁמֶ֔ךָ אֲכַנְּךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃

לפתוח לפניו. דלתי שערי בבל, שערים הוא חלל פתח השער, דלתים הם הפותחים ונועלין בהן את השער:

בְּדִיל עַבְדִי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי וּקְרֵית לָךְ בִּשְׁמָךְ אַתְקֵינְתָּךְ וְלָא יְדַעְתָּא לְמִדְחַל קֳדָמַי:

למען. כל זאת הגדולה לא אעשה בשבילך, רק בעבור ישראל שתשלח הגולה גם תבנה ירושלם:

אכנך. כמו אקרא בשמך לי אתה (ישעיהו מ"ג א'):

ולא ידעתני. כי עוד לא ידבר לנברא:

למען עבדי יעקב. כ״ז אעשה בעבור ישראל להוציאם מבבל:

ואקרא וכו׳. פעם קראתי עליך בשמך כורש ופעם חתם שמו עם כי ידבר עליו והרי הוא כאלו מזכירו בשם הכנוי:

ולא ידעתני. ר״ל ולא בזכותך כי עדיין לא נוצרת ולא מצאת זכות א״כ אין זה כ״א למען עבדי יעקב:

אכנך. ענינו שם שאינו שם העצמי וכן ובשם ישראל יכנה (לעיל מ״ד):