וּבָ֧א עָלַ֣יִךְ רָעָ֗ה לֹ֤א תֵֽדְעִי֙ שַׁחְרָ֔הּ וְתִפֹּ֤ל עָלַ֙יִךְ֙ הֹוָ֔ה לֹ֥א תוּכְלִ֖י כַּפְּרָ֑הּ וְתָבֹ֨א עָלַ֧יִךְ פִּתְאֹ֛ם שֹׁאָ֖ה לֹ֥א תֵדָֽעִי׃

וְתֵיתֵי עֲלָךְ בִּישְׁתָּא לָא תֵדְעִין לְמִבְעֵי עֲלָהּ וְתִיפּוֹל עֲלָךְ עָקָא לָא תִיכְּלִין לְאַעְדָיוּתָהּ וְתֵיתֵי עֲלָךְ בִּתְכֵּיף אִתְרְגוּשָׁא לָא תִידְעִין:

ובא עליך רעה. יום רעה:

לא תדעי שחרה. כלילה שאין לו שחר, והטעם אור:

הוה. מגזרת ואתה הוה להם (נחמיה ו' ו'), לרע שיהיה פתאום, וכמוהו והותי במאזנים (איוב ו' ב'):

כפרה. לתת כופר להסירה או לבטלה כמו ואיש חכם יכפרני' (משלי ט"ז י"ד):

שואה. כמו שממה:

ובא עליך. לכן תבא עליך רעה לא תדעי אל מי לדרוש עליה להעבירה ממך ותפול עליך שבר אשר לא תוכלי לקנחה ולהעבירה ממך:

לא תדעי. טרם בואה להיות נשמר ממנה:

שחרה. ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי י״א):

הוה. ענין שבר ומאורע קשה כמו הוה על הוה (יחזקאל ז׳:כ״ו):

כפרה. ענין קנוח והעברה וכן וכפר בריתכם (לעיל כ״ח):

שואה. ענין שממון כמו תשאה שממה (לעיל ו׳):