יְשַׁעְיָהוּ מ״ז · י״א

וּבָ֧א עָלַ֣יִךְ רָעָ֗ה לֹ֤א תֵֽדְעִי֙ שַׁחְרָ֔הּ וְתִפֹּ֤ל עָלַ֙יִךְ֙ הֹוָ֔ה לֹ֥א תוּכְלִ֖י כַּפְּרָ֑הּ וְתָבֹ֨א עָלַ֧יִךְ פִּתְאֹ֛ם שֹׁאָ֖ה לֹ֥א תֵדָֽעִי׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְתֵיתֵי עֲלָךְ בִּישְׁתָּא לָא תֵדְעִין לְמִבְעֵי עֲלָהּ וְתִיפּוֹל עֲלָךְ עָקָא לָא תִיכְּלִין לְאַעְדָיוּתָהּ וְתֵיתֵי עֲלָךְ בִּתְכֵּיף אִתְרְגוּשָׁא לָא תִידְעִין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ובא עליך רעה. יום רעה:

לא תדעי שחרה. כלילה שאין לו שחר, והטעם אור:

הוה. מגזרת ואתה הוה להם (נחמיה ו' ו'), לרע שיהיה פתאום, וכמוהו והותי במאזנים (איוב ו' ב'):

כפרה. לתת כופר להסירה או לבטלה כמו ואיש חכם יכפרני' (משלי ט"ז י"ד):

שואה. כמו שממה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ובא עליך. לכן תבא עליך רעה לא תדעי אל מי לדרוש עליה להעבירה ממך ותפול עליך שבר אשר לא תוכלי לקנחה ולהעבירה ממך:

לא תדעי. טרם בואה להיות נשמר ממנה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

שחרה. ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי י״א):

הוה. ענין שבר ומאורע קשה כמו הוה על הוה (יחזקאל ז׳:כ״ו):

כפרה. ענין קנוח והעברה וכן וכפר בריתכם (לעיל כ״ח):

שואה. ענין שממון כמו תשאה שממה (לעיל ו׳):

מקור: ספריא · נחלת הכלל