שְׁבִ֥י דוּמָ֛ם וּבֹ֥אִי בַחֹ֖שֶׁךְ בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ גְּבֶ֖רֶת מַמְלָכֽוֹת׃

תְּבִי שַׁתְקָא וְעוּלֵי בְקִבְלָא יְקַר מַלְכוּת כַּסְדָאֵי אֲרֵי לָא תּוֹסִיפִין דְיִקְרוֹן לִיךְ תְּקֵיפַת מַלְכְּוָן:

שבי. יקראו לך, הקוראים, כמו אשר ילדה אותה (במדבר כ"ו נ"ט), וכן רבים:

שבי דומם. שבי מושתק כאבל ובואי בחושך להטמן:

יקראו לך. שיקראו לך מושלת על הממלכות:

דומם. ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י׳):

גברת. ענין שררה ושלטנות: