יְשַׁעְיָהוּ מ״ח · י״ד

הִקָּבְצ֤וּ כֻלְּכֶם֙ וּֽשְׁמָ֔עוּ מִ֥י בָהֶ֖ם הִגִּ֣יד אֶת־אֵ֑לֶּה יְהֹוָ֣ה אֲהֵב֔וֹ יַעֲשֶׂ֤ה חֶפְצוֹ֙ בְּבָבֶ֔ל וּזְרֹע֖וֹ כַּשְׂדִּֽים׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אִתְכְּנָשׁוּ כוּלְהוֹן וּשְׁמָעוּ מַן בְּהוֹן חַוִי יַת אִלֵין יְיָ דְרַחֵם לֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל יַעְבֵּיד רְעוּתֵהּ בְּבָבֶל וּתְקוֹף דְרַע גְבוּרְתֵּהּ יַגְלֵי בְכַסְדָאֵי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

את אלה. העתידות:

יי אהבו. סימן כורש:

יעשה חפצו. חפץ השם בבבל. [וזרעו כשדים]. ויעשה זרועו בכשדים, ויתכן היות וי"ו חפצו שב אל כורש גם וי"ו וזרועו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הקבצו. האספו ושמעו אמרי מי בכל עובדי הפסל יוכל להגיד את האמור למטה

ה׳ אהבו שה׳ אוהב לזה שיעשו חפצו בבבל וזהו כורש:

וזרועו. וחוזק זרועו יעשה בכשדים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

כשדים. בכשדים ותחסר בי״ת השמוש וכן לזנות בית אביה (דברים כ״ב:כ״א) ומשפטו בבית אביה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל