וַיְהִ֤י כַחוֹל֙ זַרְעֶ֔ךָ וְצֶאֱצָאֵ֥י מֵעֶ֖יךָ כִּמְעֹתָ֑יו לֹא־יִכָּרֵ֧ת וְֽלֹא־יִשָּׁמֵ֛ד שְׁמ֖וֹ מִלְּפָנָֽי׃ {ס}

וַהֲווֹ פּוֹן סַגִין כְּחָלָא דְיַמָא בְּנָךְ וּבְנֵי בְנָךְ כְּפֵּירוּדוֹהִי לָא יִפְסוֹק וְלָא יִשְׁתֵּצֵי שְׁמֵיהּ דְיִשְׂרָאֵל מִן קֳדָמַי לַעֲלַם:

ויהי כחול [זרעך]. מספר זרעך:

וצאצאי מעיך. כמו בטנך:

כמעותיו. כמעות הים, והנה הזכיר הגלים והחול, ומלת כמעותיו רמז למעי הדגים:

וי"ו שמו [שב] אל זרעך:

וצאצאי מעיך. כפל הדבר במ״ש:

כמעותיו. כצאצאי מעי הים ועל הדגים יאמר בדרך השאלה כאלו הים ילדם:

לא יכרת. ר״ל אע״פ שלא הקשבת למצותי עכ״ז לא יכרת שם זרעך מכל וכל:

מעיך. כמו בטנך:

כמעותיו. מלשון מעיים ור״ל בטן:

ישמד. ענין כליון: