אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ אַף דִשְׁבוֹ גִבָּרִין אָתִיב וְדַעֲדוֹ תַקִיפִין אֱשֵׁיזֵיב וְיַת פּוּרְעֲנוּתִיךְ אֲנָא אִתְפְּרַע וְיַת בְּנָךְ אֲנָא אֶפְרוֹק: [ת"א] אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ אַף עֲדָאָה דַעֲדָא מִנִיךְ עֵשָׂו גִבָּרָא יִתְנְסֵב מִנֵהּ וְשִׁבְיָא דִשְׁבָא מִנִיךְ יִשְׁמָעֵאל גֵיוְתָנָא דַאֲמִיר עֲלֵהּ עָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא יִשְׁתֵּיזֵיב וְיַת פּוּרְעֲנוּתִיךְ אֲנָא אִתְפְּרַע וְיַת בְּנָךְ אֲנָא אֶפְרוֹק:
כי כה אמר יי. השבי, שלקח הגבור, יוקח ממנו:
עריץ. כמו גבור, והוא תאר השם כמלת אימים (בראשית י"ד ה'), הנה הוא יוצא:
ועוד [את יריבך אנכי אריב]. כי אעשה מריבה עם אנשי ריבך, ורבים אמרו כי [יריבך] שרשו מבעלי היו"ד בראשונה, ואחרים אמרו שהוא הפוך, ויאמר הירושלמי כי תחסר מלת אשר כאילו אמר ועם אשר יריבך, וישם היו"ד שהוא לעתיד, והנה שכח ריבה יי את יריבי (תהלים ל"ה א'), והכלל שהי' מלה זרה:
כי כה וכו׳. ר״ל אבל לא כן הוא כי כה אמר ה׳ שגם זה אפשר לקחת השבי מיד עשו הגבור ולהמליט המלקוח מיד העריץ:
ואת יריבך. עם המריבים בך אריב אני:
עריץ. חזק כמו כגבור עריץ (ירמיה כ):
