הָאֹמְרִ֗ים יְמַהֵ֧ר ׀ יָחִ֛ישָׁה מַעֲשֵׂ֖הוּ לְמַ֣עַן נִרְאֶ֑ה וְתִקְרַ֣ב וְתָב֗וֹאָה עֲצַ֛ת קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְנֵדָֽעָה׃ {פ}

דְאָמְרִין אֵימָתַי יוֹחֵי וִיגַלֵי פְּרִשְׁתֵּיהּ בְּדִיל דְנֶחֱזֵי וְיִקְרַב וְיֵיתֵי מַלְכֵי דְקַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל וְנֵדְעִינֵיהּ:

האומרים וגו'. יתכן היות ימהר פועל יוצא כמו מהרו את המן (אסתר ה' ה'), ויתכן להיות יחישה לבדו יוצא, ובאו שניהם עתידים בלא דבק, וכמוהו אל תרבו תדברו (שמות א' ב' ג'), והטעם מי יתן ותבואנה אלה העתידו' ונראה אם הם אמת:

האומרים וכו׳. אומרים בלעג ימהר להביא מעשה הפורעניות שאומר למען נראה אם יוכל עשוהו:

ותקרב ותבואה. כפל הדבר במ״ש:

ונדעה. שיש בידו הכח:

יחישה. הוא כמו ימהר וכן אחישה מפלט לי (תהילים נ״ה:ט׳) וכפל הדבר בשמות נרדפים וכך אדמת עפר (דניאל יב):