כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֤וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ א֚וֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ הֵ֤ן בַּעֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ נִמְכַּרְתֶּ֔ם וּבְפִשְׁעֵיכֶ֖ם שֻׁלְּחָ֥ה אִמְּכֶֽם׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֵידָא הִיא אִגְרַת פִּטוּרִין דִיהָבֵית לִכְנִשְׁתְּכוֹן אֲרֵי אִתְרַחֲקַת אוֹ מִן גְבַר דְלֵהּ חוֹבָא קֳדָמַי דְזַבְּנֵית יַתְכוֹן לֵהּ הָא בְחוֹבֵיכוֹן אִזְדַבַּנְתּוּן וּבְמָרְדֵיכוֹן אִתְרַחֲקַת כְּנִשַׁתְכוֹן:

כריתות. גט כריתות:

אמכם. ובין אשתו, והנה זה יכחיש דברי ירמיה, ואתן את ספר כריתותיה אליה (ירמיה ג' ח'), והתשובה כי ירמיהו דבר על מלכות ישראל שלעולם לא תקום וכמוהו לא תוסיף קום (עמוס ח' ב'), וישעיהו דבר על מלכות דוד שממנו יהיה משיח:

אי זה ספר וכו׳. כאומר אם אמנם נתתי לה גט כריתות כמ״ש ואתן את ספר כריתותיה וכו׳ (ירמיהו ג׳:ח׳) אבל איזה זה הספר אשר שלחתיה בה ר״ל נראה בה מפני מה שלחתיה הלא היתה בעבור הפשע כמ״ש שם וא״כ כשתשובו נעקר הכריתות:

או מי מנושי. מי הלוה לי דבר מה עד שמכרתי אתכם לו בפרעון החוב:

הן בעונותיכם נמכרתם. וא״כ כשתעשו תשובה תהיו נפדין:

ובפשעיכם. בעבור הפשעים נשלחה הכנסים שלכם וא״כ בתשובה יהיה נעקר השילוחין:

ספר כריתות. גט הכורת ומפריד:

אמכם. כנסיה שלכם:

מנושי. ענין מלוה כמו כנושה כאשר נושה בו (לעיל כד):