יְשַׁעְיָהוּ נ׳ · י״א

הֵ֧ן כֻּלְּכֶ֛ם קֹ֥דְחֵי אֵ֖שׁ מְאַזְּרֵ֣י זִיק֑וֹת לְכ֣וּ ׀ בְּא֣וּר אֶשְׁכֶ֗ם וּבְזִיקוֹת֙ בִּֽעַרְתֶּ֔ם מִיָּדִי֙ הָיְתָה־זֹּ֣את לָכֶ֔ם לְמַעֲצֵבָ֖ה תִּשְׁכָּבֽוּן׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

(מְתִיבִין עַמְמַיָא וְאָמְרִין קֳדָמוֹהִי רִבּוֹנָנָא לָא אֶפְשַׁר לָנָא לְמֶעְסַק בְּאוֹרַיְתָא אֲרֵי כָּל יוֹמָנָא אִתְגְרֵינָא דֵין עִם דֵין בִּקְרָבָא וְכַד נְצַחְנָא דֵין לְדֵין אוֹקֵידְנָא בָתֵּיהוֹן וּשְׁבִינָא טַפְלְהוֹן וְנִכְסֵיהוֹן וּבַהֲדָא גַוְנָא שְׁלִימוּ יוֹמָנָא וְלָא אֶפְשַׁר לָנָא לְמֶעְסַק בְּאוֹרַיְתָא מְתִיב קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וַאֲמַר לְהוֹן) הָא כּוּלְכוֹן מְגָרֵן בְּאֶשְׁתָּא מַתְקְפֵי חֶרֶב אֱזִילוּ פִּילוּ בְּאֶשְׁתָּא דִגְרֵיתוּן וּבְחַרְבָּא דִתְקֵיפְתּוּן מִמֵימְרִי הֲוַת דָא לְכוֹן לְתַקְלוּתְכוֹן תְּחוּבוּן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

מאזרי זיקות. כמו שביבים, מטעם הפרשה, הטעם נפשכם:

מידי היתה. גזרה:

למעצבה תשכבון. בעצבון תמותון, כמו וישכב דוד (מלכים א' ב' י') ורבים כן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הן כלכם. אבל באמת כמעט כלכם (מעבירים)[מבעירים] את חמת ה׳:

מאזרי זיקות. מאזרים את המקום בניצוצי אש והיא היא וכפל הענין במ״ש:

לכו באור אשכם. ר״ל לפי המעשה כן יהיה הגמול:

ובזיקות בערתם. כפל הדבר במ״ש:

מידי וגו׳. לא במקרה היתה כי אם מידי באה בגזרה למען תמותו בעצבון כי לא תסור העצבון עד כי תמותו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

קדחי. ענין שרפה כמו אש קדחה באפי (דברים ל״ב:כ״ב):

מאזרי. מלשון אזור ומחגורת וכן אזרו חיל (ש״א ב):

זיקות. ניצוצות האש ובדרז״ל נפקין זיקוקין דנור מפומיה דרב (חולין קלז):

באור. שלהבת כמו חמותי ראיתי אור (לעיל מד):

אשכם. מל׳ אש:

בערתם. מלשון הבערה ושריפה:

למעצבה. מל׳ עצבון ודאגה:

תשכבון. כן נקרא המיתה כמו וישכב דוד עם אבותיו (מ״א ב):

מקור: ספריא · נחלת הכלל