הַקְשִׁ֤יבוּ אֵלַי֙ עַמִּ֔י וּלְאוּמִּ֖י אֵלַ֣י הַאֲזִ֑ינוּ כִּ֤י תוֹרָה֙ מֵאִתִּ֣י תֵצֵ֔א וּמִ֨שְׁפָּטִ֔י לְא֥וֹר עַמִּ֖ים אַרְגִּֽיעַ׃

קַבִּילוּ לְמֵימְרִי עַמִי וּכְנִשְׁתִּי לְפוּלְחָנִי אֲצִיתָא אֲרֵי אוֹרַיְתָא מִן קֳדָמַי תִּיפּוֹק וְדִינַי כְּנֵיהוֹר לֵהּ עַמְמִין אֲגַלֵי יִשְׁתַּבְּחוּן:

הקשיבו אלי עמי. אלה דברי השם:

תורה מאתי תצא. היא הנבואה:

ארגיע. כמו אניח וכמוהו זאת המרגעה (ישעיהו כ"ח י"ב), ויאמר אחד מן המפרשים, כי ארגיע אעשה רגע בלא עיכוב, והראשון הוא הנכון:

ולאומי וגו׳. כפל הדבר במ״ש:

כי תורה. אשר מאתי תצא תורה וכמ״ש כי מציון תצא תורה (לעיל ב) כי מלך המשיח יורה את בני אדם ללכת בדרכי ה׳:

ומשפטי לאור עמים. ומשפט משיחי יצא להאיר עיני העמים בדברי רבותם כמ״ש ושפט בין הגוים וגו׳:

ארגיע. בזה אמציא מרגוע והשקט לכל אומה ואומה כי לא תוסיף להלחם זו בזו כמ״ש לא ישא גוי אל גוי וגו׳:

ולאומי. ענינו כמו עמי וכן ולאום מלאום יאמץ (בראשית כ״ה:כ״ג):

האזינו. הטו אזן לשמוע:

תורה. מלשון הוראה ולמוד:

ארגיעה. מלשון מרגוע והשקט וכן וזאת המרגעה (לעיל כח):