קָר֤וֹב צִדְקִי֙ יָצָ֣א יִשְׁעִ֔י וּזְרֹעַ֖י עַמִּ֣ים יִשְׁפֹּ֑טוּ אֵלַי֙ אִיִּ֣ים יְקַוּ֔וּ וְאֶל־זְרֹעִ֖י יְיַחֵלֽוּן׃

קְרִיבָא זְכוּתִי נְפַק פּוּרְקָנִי וּבִתְקוֹף דְרַע גְבוּרְתִּי עַמְמַיָא יִתְדְנוּן לְמֵימְרִי נַגְוָן יְסַבְּרוּן וְלִיתְקוֹף דְרַע גְבוּרְתִּי יִכְתְּרוּן:

קרוב צדקי. להראות:

וזרועי. פועלים וגוים פעולים, אז אלי איים יקוו:

קרוב צדקי. הצדק שיבא להם קרוב הוא לבא וכאילו כבר יצא ישעי:

ישפוטו. במשפט הראוי להם:

איים יקוו. יושבי האיים יקוו אלי לשום בטחונם בי:

ואל זרועי. כפל הדבר במ״ש:

יקוו. מל׳ תקוה:

ייחלון. מלשון תוחלת ותקוה: